מדד התחרותיות העולמי
מדד התחרותיות העולמי (באנגלית: Global Competitiveness Index) מתפרסם מדי שנה, מאז שנת 2004, על ידי הפורום הכלכלי העולמי ומשמש בסיס לדו"ח התחרותיות העולמי אותו מפרסם הארגון. המדד משלב נתונים מיקרו-כלכליים ומקרו-כלכליים וכן היבטים עסקיים של תחרותיות למדד בודד.
כלכלת שווייץ מובילה את המדד ככלכלה התחרותיות ביותר בעולם, זאת לאחר שכלכלת ארצות הברית אשר הובילה במדד במשך מספר שנים, ירדה בדירוג לאחר משבר הסאבפריים והמשבר הכלכלי העולמי של 2008 וכן לאור אי-יציבותה המקרוכלכלית.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז שנת 2004 המדד, והדו"ח המבוסס עליו, מדרגים את כלכלות העולם לפי יכולת התחרותיות והקדמה של הסביבה העסקית שלהן. מדד 2011–2012 מדרג למעלה מ-140 מדינות בעולם. המדד מבוסס על מחקרים כלכליים אמפיריים ותאורטיים עדכניים והוא מכיל למעלה מ-110 משתנים, שני שלישים מהם מקורם בסקר דעות מנהלים, שליש ממקורות ציבוריים כגון מאגרי המידע של ארגון האומות המאוחדות. המשתנים מאורגנים ב-12 נושאי ליבה, כל נושא מייצג שטח שעורכי הדו"ח רואים בו כבעל חשיבות לקביעת תחרותיות.
סקר דעות מנהלים מתבסס על מדגם של מנהלים מובילים בארצותיהם. מספר העונים לשאלות הסקר גדל מדי שנה ובשנת 2010 הגיבו לסקר למעלה מ-13,500 מנהלים ברחבי העולם. הדו"ח מציין כי ככל שמדינה מתפתחת, רמת השכר נוטה לטפס, וכדי לקיים את רמות השכר הגבוהות יותר, פריון כוח העבודה חייב להשתפר כדי שהמדינה תהיה תחרותית. בנוסף, הגורמים לעלייה בפריון משתנים ממדינה למדינה בהתאם לדרגת התפתחותה הכלכלית, כך למשל, הגורמים לשיפור בפריון בשוודיה יהיו שונים מן הגורמים לשיפור בפריון בגאנה. מדד התחרותיות מחלק את המדינות לשלושה שלבים לפי דרגות התפתחותן: מונעות-גורם, מונעות-יעילות, מונעות-חדשנות. התקדמות בדרגות פירושה עלייה במורכבות שבפעולת הכלכלה הלאומית.
מדינות שכלכלתן מונעת-גורם מתחרות על בסיס גורם טבעי, בעיקר כוח עבודה בלתי מיומן ומשאבי טבע. חברות במדינות אלה מתחרות על בסיס מחיר מוצריהן והן מוכרות מוצרי יסוד או סחורות, בעוד שהפריון הנמוך בהן משתקף אף ברמות שכר העבודה. כדי לקיים תחרותיות בשלב זה של ההתפתחות הכלכלית, תחרותיות תלויה בעיקר על תפקוד יעיל של מוסדות ציבוריים ופרטיים (נושא ליבה 1), תשתיות מתאימות (נושא ליבה 2), מסגרת מקרו-כלכלית יציבה (נושא ליבה 3), ומערכות בריאות וחינוך טובות (נושא ליבה 4).
ככל שרמת השכר עולה עם התקדמות בהתפתחות הכלכלית, מדינות עוברות לכלכלה מונעת-יעילות, עת שהן חייבות להתחיל לפתח תהליכי יצור יעילים יותר ולהעלות את איכות המוצרים. בשלב זה תחרותיות הופכת להיות מונעת יותר על ידי השכלה גבוהה והכשרה מקצועית (נושא ליבה 5), שוקי סחורות יעילים (נושא ליבה 6), שוקי עבודה יעילים (נושא ליבה 7), שווקים פיננסיים מפותחים (נושא ליבה 8), היכולת לרתום את יתרונות הטכנולוגיות הקיימות (נושא ליבה 9), וגודל השוק המקומי והבינלאומי (נושא ליבה 10).
בשלב ההתפתחות הכלכלית השלישי, כלכלת המדינה הופכת להיות מונעת-חדשנות והיא מסוגלת לא רק לקיים רמת שכר גבוהה יותר אלא אף רמת חיים גבוהה, אם העסקים במדינה מסוגלים להתחרות בשוק במוצרים חדשניים או ייחודיים. בשלב זה, חברות חייבות להתחרות על ידי יצור מוצרים חדשים ושונים תוך שימוש בתהליכי היצור המתוחכמים ביותר (נושא ליבה 11) ובאמצעות חדשנות (נושא ליבה 12).
מתאור נושאי הליבה של המדד ניתן להבין מדוע ההשפעה של כל נושא על הדירוג במדד התחרותיות משתנה ממדינה למדינה, כפועל יוצא של שלב התפתחות כלכלתה. לכן, בעת חישוב מדד התחרותיות העולמי, נושאים שונים מקבלים משקל שונה בהתאם לממוצע רמת ההכנסה לנפש במדינה. המשקל היחסי שניתן לכל נושא מסביר באופן הטוב ביותר את הגידול בשנים האחרונות. כך למשל, נושאי תחכום הליכי יצור וחדשנות (נושאי ליבה 11 ו-12) יקבלו משקל של 10% מן הציון הסופי במדינות בעלות כלכלה מונעת-גורם, בעוד שבמדינות בעלות כלכלה מונעת-חדשנות יקבלו 30%.
את הסקר בישראל מבצעת מטעם הפורום הכלכלי העולמי התאחדות התעשיינים בישראל.
דירוג מדד התחרותיות העולמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטבלה מציגה רק את 30 המדינות הראשונות בדירוג מדי שנה.
שם המדינה | 2004–2005[1] | 2005–2006 | 2006–2007[2] | 2007–2008[3] | 2008–2009[4] | 2009–2010 | 2010–2011 | 2011–2012[5] | 2019 |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סינגפור | 7 | 5 | 5 | 7 | 5 | 3 | 3 | 2 | 1 |
ארצות הברית | 2 | 1 | 6 | 1 | 1 | 2 | 4 | 5 | 2 |
הונג קונג | 21 | 14 | 11 | 12 | 11 | 11 | 11 | 11 | 3 |
הולנד | 12 | 11 | 9 | 10 | 8 | 10 | 8 | 7 | 4 |
שווייץ | 8 | 4 | 1 | 2 | 2 | 1 | 1 | 1 | 5 |
יפן | 9 | 10 | 7 | 8 | 9 | 8 | 6 | 9 | 6 |
גרמניה | 13 | 6 | 8 | 5 | 7 | 7 | 5 | 6 | 7 |
שוודיה | 3 | 7 | 3 | 4 | 4 | 4 | 2 | 3 | 8 |
בריטניה | 11 | 9 | 10 | 9 | 12 | 13 | 12 | 10 | 9 |
דנמרק | 5 | 3 | 4 | 3 | 3 | 5 | 9 | 8 | 10 |
פינלנד | 1 | 2 | 2 | 6 | 6 | 6 | 7 | 4 | 11 |
הרפובליקה הסינית | 4 | 8 | 13 | 14 | 17 | 12 | 13 | 13 | 12 |
קוריאה הדרומית | 29 | 19 | 24 | 11 | 13 | 19 | 22 | 24 | 13 |
קנדה | 15 | 13 | 16 | 13 | 10 | 9 | 10 | 12 | 14 |
צרפת | 27 | 12 | 18 | 18 | 16 | 16 | 15 | 18 | 15 |
אוסטרליה | 14 | 18 | 19 | 19 | 18 | 15 | 16 | 20 | 16 |
נורווגיה | 6 | 17 | 12 | 16 | 15 | 14 | 14 | 16 | 17 |
לוקסמבורג | 26 | 24 | 22 | 25 | 25 | 21 | 20 | 23 | 18 |
ניו זילנד | 18 | 22 | 23 | 24 | 24 | 20 | 23 | 25 | 19 |
ישראל | 19 | 23 | 15 | 17 | 23 | 27 | 24 | 22 | 20 |
אוסטריה | 17 | 15 | 17 | 15 | 14 | 17 | 18 | 19 | 21 |
בלגיה | 25 | 20 | 20 | 20 | 19 | 18 | 19 | 15 | 22 |
ספרד | 23 | 28 | 28 | 29 | 29 | 23 | |||
אירלנד | 30 | 21 | 21 | 22 | 22 | 25 | 29 | 29 | 24 |
איחוד האמירויות הערביות | 16 | 23 | 25 | 27 | 25 | ||||
איסלנד | 10 | 16 | 14 | 23 | 20 | 26 | 30 | 26 | |
מלזיה | 25 | 26 | 21 | 21 | 24 | 26 | 21 | 27 | |
סין | 30 | 29 | 27 | 26 | 28 | ||||
קטר | 26 | 22 | 17 | 14 | 29 | ||||
איטליה | 30 | ||||||||
ערב הסעודית | 27 | 28 | 21 | 17 | |||||
ברוניי | 28 | 28 | |||||||
צ'ילה | 22 | 27 | 27 | 26 | 28 | 30 | 30 | ||
אסטוניה | 20 | 26 | 25 | 27 | |||||
תאילנד | 28 | ||||||||
כווית | 30 | ||||||||
צ'כיה | 29 | 29 | |||||||
תוניסיה | 30 | ||||||||
פורטוגל | 24 | ||||||||
בחריין | 28 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דו"ח התחרותיות העולמי לשנים 2011-2012, באתר הפורום הכלכלי העולמי (באנגלית)
- דירוג מדד התחרותיות העולמי לשנים 2011-2012 (באנגלית)
- דו"ח התחרותיות לשנים 2017-2018 (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ [http://www.scribd.com/doc/6295863/Global-Competitiveness-Report-20042005-Executive-Summary Growth Competitiveness Index rankings 2004
- ^ Global Competitiveness Index rankings and 2005 comparisons
- ^ The Global Competitiveness Index 2007-2008.
- ^ Global Competitiveness Report 2008-2009
- ^ The Global Competitiveness Index 2011–2012